תקן ISO 9001:2015 מספק את המבנה הבסיסי לניהול איכות בייצור שעונים OEM, ומכסה את כל התהליך – ממקום מוצא החומרים ועד להרכבת הפריטים הסופיים. עבור חברות המייצרות אלפי שעונים, התקן העולמי הזה חשוב באמת, שכן הוא שומר על עקביות בין מחזורי ייצור שונים. יתרה מכך, עמידה בהנחיות אלו נוטה לצמצם טעויות ומשפרת את זרימת תהליך הייצור כולו. קבלת אישור תקן לפי ISO 9001 מראה כי החברה מתעניינת בהטלת בקרות איכות מתאימות. אך הנה הדבר שאיש כמעט לא מזכיר: תקן זה לא עוסק למעשה בדיוק שבו השעון שומר על הזמן או בביצועים של המוצר הסופי בתנאי עולם אמתיים. היבטים אלו דורשים סוגי אישורים שונים לחלוטין. לכן, יש לחשוב על ISO 9001 כנקודת התחלה, ולא ככרטיס קסם שמבטיח שיבוץ מושלם או שעונים אמינים היוצאים ישירות מהקופסה.
יוצרى השעונים מתחילים לקחת ברצינות רבה יותר את הבעיות הסביבתיות בימים אלו. תקנים כמו ISO 14001 מספקים לחברות מסגרת לניהול הרגליים הסביבתיים שלהם. זה עוזר לייצרני ציוד מקורי לצמצם פסולת ולהשתמש במשאבים בצורה אחראית יותר בכל תהליכי הפעילות שלהם. מצד שני, יש גם התvergence מעניינת מעולם הרכב. IATF 16949 נוצר בתחילה לרכב, אך רבים מייצרני השעונים היוקרתיים החלו ליישם עקרונות דומים. אלה כוללים דברים כמו מניעת פגמים לפני שהם מתרחשים, שימוש בשיטות סטטיסטיות לניטור תהליכי ייצור, ותכנון איכות מפורט. יצרני ציוד מקורי מובילים incorpore את התהליכים הללו בעת ייצור רכיבים והרכבת מנגנונים, מה שמאפשר להם להשיג סובלנות צפופה יותר מאי פעם בעבר בייצור שעונים.
בבניית שעוני חכם עבור יצרני ציוד מקורי (OEM), ישנן מספר רב של חוקים נוספים שצריכים להיעקוב אחריהם ברגע שמתחילים להטמיע רכיבי אלקטרוניקה או תכונות מעקב אחר בריאות. תקן ISO 13485 נוגע בכל פעם שחיישנים ברמה רפואית נכללים, וקובע מגוון רחב של אמצעי בקרת איכות שנועדו במיוחד למכשירים רפואים. בנוסף, יש עניין אחר לגמרי הקשור לרכיבים אלקטרוניים, אשר חייבים לעמוד בדרישות של תקני IEC ותקנות ה-FCC. דרישות אלו מבטיחות שהרכיבים לא יפריעו זה לזה מבחינה אלקטרומגנטית, ושתדרי הרדיו ישארו בתוך גבולות בטוחים. לפי דוח עדכני משנת 2023 על עמידה בדרישות בתחום הטכנולוגיה הניתנת ללבישה, כשלושה מתוך ארבעה סירורים של שעוני חכם בשנה שעברה היו קשורים לבעיות הפרעה אלקטרומגנטית. מסיבה זו, עמידה בתקנים אלו היא לא רק תורמת, אלא דרישה חיונית לכל מי שרוצה לשווק שעונים מחוברים.
תקן ISO 9001 בוחן את עקביות תהליכי הייצור, ולא מתמקד בדיוק של פריטים מסוימים. כלומר, גם מפעלי ייצור עם אישור ISO 9001 עלולים עדיין לייצר שעונים שזמנם אינו מדויק, באופן עקבי לאורך כל רצף הייצור. מדוע? מכיוון שמפעלים אלו עלולים לדלג על שלבים חשובים כמו בדיקות כיול מתאימות, בדיקות לחץ סביבתי או בדיקה מפורטת של מנגנוני השעון לפני ההרכבה. מגבלה זו היא הסיבה להימצאותם של תקנים מיוחדים כמו COSC לצד תקני ה-ISO. אישור COSC דורש מעקביות שהשעונים יעברו מבחני זמינות קפדניים בסביבה מבוקרת. יצרני שעונים ומומחים לתחום ההורולוגיה מדגישים לעתים קרובות כי רישום תקני ISO 9001 אינו מספיק כדי לעמוד בדרישות הדיוק הדוקות של ±5 שניות ביום, שנחשבות לנפוצות בשעוני מכונה איכותיים. מה הסיבה? תקני ISO אינם דורשים לבדוק כיצד השעונים מתפקדים כאשר נושאים בפוזיציות שונות או נחשפים לטמפרטורות משתנות בתנאי העולם האמיתי.
התמודדות עם מסגרות רגולטוריות בינלאומיות היא חיונית לכל יצרן שעונים OEM שמבקש להפיץ מוצרים ברחבי העולם. התאמה אינה רק עניין של גישה לשוק – אלא גם עניין של ביטחון הצרכנים, אחריות סביבתית ואחראות משפטית.
הצבת שעונים בשוק האיחוד האירופי פירושה שיצרנים צריכים לעבור דרך מספר תקנות ודרישות רגולטוריות. סימן ה-CE הוא בעצם עדות לכך שהמוצר עומד בכל כללי הבריאות, הבטיחות והסביבה של האיחוד האירופי. בנוסף, יש להתחשב גם בתקנות REACH ו-RoHS, שמגבילות חומרים מסוכנים כמו עופרת, כספית, קadmium ופאטלטים מסוימים בחומרים גולמיים ובמוצרים סופיים. המצב נהיה מורכב יותר כשמדובר בשעוני 스מרטפון עם יכולות מעקב אחר בריאות. כאן מתחילת להכנס לתוקף תקנה על מכשירים רפואיים (MDR) של האיחוד האירופי, מה שמביא עמו דרישות חמורות בהרבה. חברות חייבות לבצע הערכות קליניות מתאימות, להקים מערכות ניטור אפקטיביות לאחר השוק ולכון תיעוד טכני מפורט לכל מכשיר המבצע טענות רפואיות. עובדה זו הפכה רלוונטית במיוחד עם כניסת כל כך הרבה טכנולוגיות לבישות לשוק עם פונקציות הקשורות לבריאות.
בארה"ב, הסוכנות הפדרלית לתקשורת (FCC) קובעת את הכללים לגבי התקנים שמשדרים תדרי רדיו. זה כולל דברים כמו שעוני חכם עם טכנולוגיית Bluetooth והתקנים עם יכולות טלפון סלולרי. המטרה העיקרית היא לשמור על התאמה הדדית של כל ההתקנים ולמנוע הפרעות בין האותות. כשמדובר בשעונים לילדים במיוחד, קיימת שכבה נוספת של רגולציה באמצעות חוק שיפור הבטיחות של מוצרי צריכה (CPSIA). לפי CPSIA, יש לעבור בדיקה עצמאית לפני שהמוצר מגיע למדפי החנויות, ויצרנים חייבים לעמוד במגבלות חמורות מאוד בנוגע לחומרים מזיקים כמו עופרת וריכוכים פלסטיים מסוימים הנקראים פתאלטים. בנוסף, יש את חוק הצעה 65 של קליפורניה שמוסיף מכשול נוסף. אם בשעון נמצא אחד מבין יותר מ-900 כימיקלים הקשורים לסיכון לסרטן או לבעיות בהתרבות, חברות חייבות להצמיד תווית אזהרה. דרישה זו משפיעה על הדרך שבה מוצרים מתויגים, מה שמיוצר מהם, ואפילו מאיפה מגיעים החלקים בשרשרת האספקה.
ממשקי שעונים שוויצריים יודעים שקבלת חותם ה-COSC (Contrôleur Officiel Suisse des Chronomètres) אומרת משהו מיוחד על דיוק השעון. הארגון כובל תנועות שעון לא מקופלות בבדיקות קשות למשך 15 ימים בסך הכול, ובוחן אותן בחמישה מצבים שונים, תוך חשיפתן לשלושה טווחי טמפרטורה שונים. מה זה אומר מבחינה מעשית? שעונים שעוברים את הבדיקה חייבים להישאר דיוקיים בין מינוס ארבע שניות לפלוס שש שניות בכל יום, כאשר המדידה מתבצעת בתנאי מעבדה מבוקרים. עכשיו מגיע החלק המעניין יותר עבור יצרני ציוד אصليים שעובדים עם יצרני שעונים שוויצריים. בעוד ש-COSC מעניק חותם אprobation רשמי לגבי הביצועים של התנועה לבדה, יש כאן נקודה שראויה לציון. מאחר והבדיקות מתבצעות על תנועות עירומות, ללא קליפות או פאות מחוברות, הן אינן מקבלות בחשבון גורמים מהעולם האמיתי, כמו השפעת הקליפה על המנגנון, האופן שבו הרכיבים שוקעים לאחר הרכבה על פאה, או מה שקורה במהלך שימוש יומיומי רגיל. בגלל מגבלה זו, מספר מותגי שעונים יוקרה החלו לפתח שיטות אימות משל עצמם, אשר בודקות את השעונים כמערכות שלמות, ולא רק כחלקים בודדים.
אישור METAS Master Chronometer הושק בשנת 2015 כתגובה לפגמים שנמצאו בתקן COSC המסורתי. בניגוד לבדיקה של מנגנונים בלבד, אישור זה בודק שעונים שלמים בתנאים הדומים לאלו שבהם אנשים שותים אותם בחיי היום-יום. התהליך כולו נמשך כשמונה ימים ובודק את דיוקם של השעונים בפוזיציות שונות. בנוסף, השעונים עוברים חשיפה לשדות מגנטיים חזקים למדי (עד 15,000 גאוס), נבדקים בטווח טמפרטורות שונה, וכן נבדקת עמידותם בפני מים. כדי לעבור את הבדיקה, השעונים חייבים להישאר בטווח דיוק של 0 עד +5 שניות ביום, מה שמהווה דרישה מחמירה יותר מזו של COSC. שעונים מאושרים אלו מציגים גם הגנה טובה יותר מפני מגנטים ועמידות טובה בהרבה לשינויי סביבה בהשוואה לשעונים מאושרים רגילים. לייצרנים שמספקים שעונים מקצועיים ובעלי רמה גבוהה, קבלת חותם ה-METAS משמעה מסירה של מוצר שמתאים באמת למה שצופים ממנו הצרכנים ומצפים מהשקעתם.
יצרני השעונים המובילים יצרו תעודות אישור משל עצמם שמעבר למה שמקובל בינationally, ובכך יוצרים כללים חדשים לאיך יצרנים יצרו אמורים לפעול. קחו לדוגמה את אומגה, דירוג הכרונומטר האולטרה שלה אומר ששעונים אלו נשארים מדויקים בטווח של מינוס 2 עד פלוס 2 שניות כל יום, לאחר שמאوصפים לחלוטין. בדיקה זו מתבצעת בקפידה לאחר הרכבת השעון לקליפה ותת subjected למגוון מבחני לחץ סביבתיים. לאחר מכן מגיע פטיק פיליפ עם החותם המפורסם שלו, שמחייב סטנדרטים קפדניים מאוד בהגדרת התנועות, בנוסף לעבודת הגימור הידנית המרשימה על הרכיבים. עבור שותפי OEM שעובדים עם שמות גדולים אלו, עמידה בסטנדרטים הפנימיים משמעה צמצום שולי הייצור, הגברת בקרות איכות, ושיתוף פעולה צמוד יותר בתהליכי ההרכבה. התוצאה? שעונים שמתמקמים בקצה העליון של השוק ומרוויחים כבוד גדול מאספנים שמבינים במה הם רואים.
כשמדובר ביכולת של שעון לשמור על חסינותו בפני מים, קיימים למעשה שני תקנים בינלאומיים (ISO) שמגדירים את הכללים. עבור שעונים לשימוש יומי-יומי, תקן ISO 22810 מגדיר את הסף ב-30 מטר או 3 בר של לחץ. זה אומר, בערך, שהשעון יכול לעמוד בתזות, גשם קל, ואפילו צלילה קצרה במים, מבלי לאפשר חדירת לחות. אך הדברים נעשים הרבה יותר קפדניים כשמדובר בשעוני צלילה המאושרים לפי תקן ISO 6425. כאן נדרשים מגוון מבחנים קפדניים, כולל שינויי טמפרטורה פתאומיים, חשיפה לאדים של מלח, ובדיקות לחץ ב-125% מהעומס שהשעון אמור לעמוד בו (כלומר, שעון שמתוכנן לעמוד ב-200 מטר חייב להוכיח יכולת לעמוד ב-250 מטר). בנוסף, בודקים האם המחוגים נראים בבירור מתחת למים, האם הרצועות לא מתנתקות, ובוחנים את הסימונים הזורחים על הפנים. יצרני השעונים פשוט חייבים להשקיע סכומים גדולים בציוד ייחודי לבדיקות לחץ ובערכות סביבתיות מתקדמות, רק כדי להוכיח שהמוצרים שלהם עומדים בדרישות. ובכנות? אנשים מאוד קשובים למאפיין הזה, בין אם הם קונים שעון זול או משקיעים אלפי דולרים בשעון יוקרה.
לפי חוקי המכס של ארצות הברית שמצוינים ב-19 CFR §134, על כל השעונים הנכנסים לאמריקה להיות מסומנים בדוכן קבוע של מדינת המוצא, הן על הסケース והן על פני השעון. הסימונים הללו צריכים להראות היכן התרחשה "הטранספורמציה החשובה", שזוהי בדרך כלל הנקודה בה מכניסים את מנגנון השעון לתוך הסケース. שותפים גלובליים של OEM מתמודדים עם אתגרים אמיתיים כאן, מכיוון שעליהם לעקוב ולתעד כל שלב, החל מאיסוף החומרים, דרך ייצור הרכיבים ועד להרכבה הסופית. עמידה בדרישות COOL פירושה לא להיתקל בבעיות בנקודות ביקורת המכס או בקנסות יקרים, וכן עמידה במה שצרכנים רוצים כיום - ידיעת מקום המוצא של המוצרים. מחקר עדכני משנת 2023 על אמון הצרכנים חשף גם משהו מעניין: כשליש מהאנשים מוסרים אמון גדול יותר למותגים שמציינים בבירור את מקום המוצא של המוצרים שלהם. לכן, תיוג תקין כבר לא רק עניין של עמידה בחוק, אלא הפך לחשוב מאוד על מנת לה destacarse בשוק של ימינו.
ISO 9001:2015 מספקת מסגרת לניהול איכות עקבי בייצור שעונים לפי הזמנה (OEM), וכוללת תהליכים מקניית חומרים ועד להרכבת השעונים, תוך הבטחת הרצף בשרשרות ייצור.
תקן ISO 14001 מספק מסגרת לניהול סביבתי, ועוזר לייצרני שעונים לפי הזמנה (OEM) לצמצם פסולת ולשפר את ניצול המשאבים, כדי לנהל בצורה יעילה את הדפס הסביבה שלהם.
אישור COSC מבטיח שתנועות השעון עומדות בדרישות דיוק מדויקות, ובדרך כלל דורשות מהשעון לשמור על דיוק של מינוס 4 עד פלוס 6 שניות ביום בתנאים מבוקרים.
יצרנים של OEM מתמודדים עם התקנות של המועצה הפדרלית לתקשורת (FCC) להתקנים אלקטרוניים, דרישות ה-CPSIA לשעוני ילדים, וחוק קליפורניה 65 למוצרים שמכילים כימיקלים מסויימים שעשויים להיות מזיקים, וכל זאת תוך הבטחת אמצעי בקרה נאותים לביטחון הצרכן.
יצרנים מובילים פיתחו סטנדרטים פרטיים, כגון דירוג Superlative Chronometer של Omega, המחייבים קריטריונים קפדניים יותר מעבר להנחיות ה-ISO המסורתיות, ובכך מבטיחים דיוק גבוה יותר ובדיקות איכות מחמירות.